תוכן העניינים
- מבוא
- האופציות השונות לשימוש בפייסבוק כאמצעי עזר בהוראה
- סוגי קבוצות פייסבוק
- שיקולים בבחירת סוג הקבוצה וטיפול בהתנגדויות סטודנטים לשימוש בפייסבוק
- פרטיות (privacy) וביטחון אינטרנט
- שימוש בלשוניות (TABS) בדף ויכולות ביצוע נוספות בקבוצת פייסבוק
- הנגשת קבצי הרצאות וקבצי עזר נוספים
- טיפים לפתיחת קבוצת פייסבוק
- שימוש בקבוצות פייסבוק לניהול התקשורת עם הסטודנטים בקורסי ניהול ידע באויברסיטת בן גוריון - סקירה
- התייחסות הסטודנטים לשימוש בפייסבוק
- נספח
·
פרטיות (privacy)
וביטחון אינטרנט
·
הגדרת
גלישה בטוחה
·
אנטי וירוס
ייעודי BitDefender
SafeGo
·
Social
Fixer - תוסף
דפדפן להגדרת אפשרויות נוספות בפייסבוק
מבוא
כאשר התחלתי ללמד ניהול
ידע באוניברסיטת בן גוריון התוודעתי למערכת High Learn שבה נוהלו הקורסים. כבר מהרגע הראשון לא נוצרו
בינינו קשרי חברות. החלק שהפריע לי במיוחד היה אופן העלאת הקבצים למערכת. לכל
הרצאה העליתי את קובץ המצגת ומספר קבצים נוספים רלבנטיים לנושא. דרך הייסורים
להעלאתם התחילה מכניסה לאתר האוניברסיטה, משם למערכת HL, כולל הכנסת שם
משתמש וסיסמא. כאן כבר יכולתי לאתר את הקורס שלי. בתוך אתר הקורס הייתי צריך להגיע
למקום המתאים להרצאה ואז להעלות קובץ קובץ, דהיינו להמתין עד שמסתיימת העלאתו של
קובץ אחד כדי להעלות את הבא אחריו. הצלחתי לפתור קושי זה באמצעות אתר שיתוף קבצים SugarSync. אתר זה
מאפשר לשתף כל תיקייה במחשב, אין צורך לייצר תיקייה ייעודית כמו בדרופבוקס. העלאת
כל קבצי הרצאה הסתכמה ביצירת תת-תיקייה להרצאה והעתקת הקבצים הרלבנטיים לתוכה.
וזהו !!. הסטודנטים נרשמו לאתר השיתוף וקיבלו התראה אוטומטית בכל פעם שנכנס קובץ
חדש. אחרי פתרון הקושי המרכזי שלי עדיין נשאר הצורך לייצר מערכת תקשורת נוחה עם הסטודנטים. לאחר
שראיתי במקרה שבוגרי מחזור מסויים באוניברסיטה בארה"ב מנהלים את כל התקשורת
ביניהם בקבוצת פייסבוק, עלה הרעיון לנהל בצורה דומה את הקשר עם הסטודנטים. שוחחתי
על כך עם עמיתי ד"ר גלעד רביד והתברר לנו ששנינו חשבנו על כך במקביל. החלטנו
איפוא לנהל את קורסי ניהול הידע שלנו באוניברסיטת בן גוריון באמצעות קבוצות
פייסבוק. בדיעבד התברר שיש פרסומים לא מעטים הדנים בשימוש בפייסבוק כאמצעי תקשורת
בין מרצים לסטודנטים באקדמיה, לדוגמא מאמר שפורסם ב 2013 [1] ומציג חקר מקרה של שימוש בפייסבוק ככלי עזר בהוראה אקדמית:
ברשימה זו אסקור בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה,אתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באב"ג אסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.
להלן טבלה המפרטת את האופציות השונות לשימוש בקבוצות פייסבוק כאמצעי עזר בהוראה:
מקור הטבלה הוא מאמר שפורסם ביוני 2013: Facebook guide for educators [2].
סוגי קבוצות פייסבוק
פייסבוק מאפשרת שלושה סוגים של קבוצות: פתוחה, סגורה וסודית, כאשר השוני ביניהן הוא מידת הפרטיות. להלן מוצגות האפשרויות השונות (מקור: עזרה של פייסבוק):
הבהרה לגבי מי שיכול למצוא
את הקבוצה בחיפוש: ניתן למצוא קבוצה אם מבצעים חיפוש בתוך פייסבוק.
מנועי החיפוש כגון גוגל לא מאנדקסים קבוצות סגורות ולכן לא ניתן לאתר קבוצת פייסבוק
סגורה על ידי חיפוש בגוגל.
שיקולים בבחירת סוג הקבוצה וטיפול בהתנגדויות סטודנטים לשימוש בפייסבוק
בהיותי "אזרח ותיק" ובכך מתאים להגדרה של digital immigrant [3,4] סברתי לתומי שהסטודנטים הצעירים שהם digital natives "יקפצו על
המציאה" וישמחו על השימוש ברשת החברתית אותה הם מכירים היטב היטב: במחקר
שפורסם לפני כשנה (http://bit.ly/15JrTkZ) נמצא ש "94 אחוזים מהתלמידים גולשים
בפייסבוק בשיעור", אמנם המאמר דן בתלמידי תיכון אבל תוצאות הסקר מצביעות על סבירות
גבוהה שגם רוב הסטודנטים משתמש בפייסבוק
ממילא לצרכים חברתיים. להפתעתי נתקלתי בהתנגדויות של סטודנטים להשתתף בקבוצת
פייסבוק, בעיקר בקורסים לתואר שני. אחוז גבוה מהמתנגדים היו קצינים בקבע שבתחילה
טענו שהצבא אינו מאשר כלל שימוש בפייסבוק. בהמשך התברר שהצבא לא מאשר העלאה
לפייסבוק של פרסומים שיש להם שייכות או קשר כלשהו לצה"ל, אבל אין איסור גורף
על שימוש חיילים בפייסבוק. ללא קשר הועלו התנגדויות אחרות בטענות של אבטחת מידע,
חדירה לפרטיות וכו'. מסתבר שאותן התופעות בדיוק נצפו במחקר שפורסם לפני כשנה [5].
להלן ציטטה מהמאמר (הדגשים שלי):
The students, in particular the Master students, however, still did not perceive it
as a safe environment. They were commonly worried about, on the one hand,
their academic performance in the course could be discovered by their social
friends; on the other hand, their personal information and social lives
might be accessed by the tutor. This study confirms that privacy and
Internet safety become a critical concern in social learning environments
(Wishart, 2004), and students must feel safe, secure and comfortable when they are using socially enabled environments (Karahasanovic et
al, 2009).
רוב השימוש בקבוצות
פייסבוק באקדמיה נעשה בקבוצות סגורות, אבל ההמלצה האישית שלי היא להשתמש
בקבוצות סודיות כדי להקטין את ההתנגדויות. איני רואה שום רווח או
תועלת באפשרות למצוא את הקבוצה בחיפוש או בראיית עדכונים. בהקשר זה, חשוב להסביר מתי רואים פרסומים ומי יכול לראות מה: פרסום חדש שמגיע לקבוצה מוצג בדף הבית האישי של בעל חשבון הפייסבוק. חשוב
להדגיש שדף הבית מראה את כל הידיעות
החדשות (news feed) והוא גלוי רק לבעל חשבון הפייסבוק עצמו. את
"ציר הזמן" האישי (timeline) רואים כאשר לוחצים על שם בעל הדף, במקרה שלי
אני לוחץ על (Eli
Miron) חץ
אדום בתמונה.
מי שיעשה זאת ייווכח שההודעה מהקבוצה הסודית לא מופיעה על ציר הזמן האישי ולכן אינה משותפת הלאה לשאר החברים שלו שאינם בקבוצה . הערה: ציר זמן הוא הגרסה העדכנית ל"קיר" "wall")).חסרון מרכזי נוסף של הקבוצה הסגורה הוא שכל מי שמוצא את הקבוצה בחיפוש בפיייסבוק יכול לראות את החברים בקבוצה – שמות ותמונות (לעתים גם מקום עבודה ומקום מגורים). זו פגיעה בפרטיות ואין שום סיבה לאשר פגיעה כזו. בנוסף מי שמוצא את הקבוצה יכול לבקש חברות – וזה עלול להוות מטרד.
מי שיעשה זאת ייווכח שההודעה מהקבוצה הסודית לא מופיעה על ציר הזמן האישי ולכן אינה משותפת הלאה לשאר החברים שלו שאינם בקבוצה . הערה: ציר זמן הוא הגרסה העדכנית ל"קיר" "wall")).חסרון מרכזי נוסף של הקבוצה הסגורה הוא שכל מי שמוצא את הקבוצה בחיפוש בפיייסבוק יכול לראות את החברים בקבוצה – שמות ותמונות (לעתים גם מקום עבודה ומקום מגורים). זו פגיעה בפרטיות ואין שום סיבה לאשר פגיעה כזו. בנוסף מי שמוצא את הקבוצה יכול לבקש חברות – וזה עלול להוות מטרד.
חשוב לשים לב שבעיית
פרטיות קיימת גם בקבוצה סודית – כל חבר קבוצה יכול להיכנס לקיר של כל חבר אחר,
לראות את הפעילויות שלו ואת החברים שלו. יכולת זו מייצרת עירבוב בין החברים בקבוצה
לבין יכולת שיש ל"חברים רגילים" בפייסבוק.
שמירה על הפרטיות (privacy) וביטחון
אינטרנט
לגבי הסטודנטים המודאגים
מפרטיות וביטחון אינטרנט, אפשר להוסיף ארבעה "אלמנטים מרגיעים" – לא
משהו קיצוני, אלא אמצעים שאני משתמש בהם באופן קבוע ללא קשר לקבוצות:
- מניעת היכולת של חבר קבוצה (במקרה שלנו סטודנט) לראות את "חברי הפייסבוק האמיתיים" שלי על ידי בחירה מתאימה של הגדרת הפרטיות
- אנטי וירוס חינמי ייעודי לפייסבוק - Bit Defender SafeGo .
- הסבר כיצד מגדירים גלישה מוצפנת SSL)) כברירת המחדל בפייסבוק. הערה: פייסבוק קורא לגלישה בSSL בשם "גלישה בטוחה".
- תוסף (extension) לדפדפנים בשם Social Fixer. תוסף זה מאפשר להגיע בקלות ובנוחיות לכל הגדרות הפרטיות בפייסבוק. בונוס חשוב נוסף שלו היא היכולת לאפשר תגובה נוחה בפייסבוק. בדרך כלל כאשר מגיבים בפייסבוק, לא ניתן להשתמש בכפתור enter במקלדת כדי ליצור שורה חדשה כי לחיצה על enter מעלה מייד את התגובה
בנספח מוסברים כל הנושאים
האלה וניתנות הנחיות מפורטת להתקנה ושימוש.
שימוש בלשוניות (TABS) בדף ויכולות נוספות בקבוצת פייסבוק
הערה: "ניהול ידע תשע"ג"
בדוגמא זו הוא חלק משם הקבוצה.
ללשונית "אודות" יש מספר שימושים מעניינים. לחיצה עליה
מציגה את כל חברי הקבוצה עם תמונותיהם (נכון לרוב הסטודנטים).לחיצה על "שלח הודעה לחברים"
בקצה השמאלי העליון (חץ אדום) פותחת דף חדש בו מוצגים כל חברי הקבוצה עם משבצת ליד
השם. סימון המשבצת מאפשרת צ'אט בין החברים
הנבחרים:
משלוח הודעה אישית לאחד מחברי הקבוצה ניתן
לבצע באמצעות לחיצה על שם החבר.
הערה: בדוגמה לעיל נעשתה אנונימיזציה אוטומטית של התמונות והשמות (לא
הכיתוב מתחת לשם) באמצעות Social Fixer
(מתואר בנספח). ביטול האנונימיזציה והחזרה למצב רגיל מבוצע על ידי
ריענון הדף.
אוסף התמונות מקל על המרצה לזכור את שמות
הסטודנטים. אמנם,
אין 100% השתתפות, אבל בסך הכל רוב הסטודנטים הופיעו בפייסבוק עם תמונותיהם.
בקורס לתואר שני שהשתתפו בו הרבה קציני
צה"ל, מתוך 62 חברים בקבוצה רק ל 14 (שורה 1 בטבלה) לא היו תמונות, למרות
ההתנגדויות בתחילת הקורס. להלן מצב ההשתתפות בכל קורסי ניהול ידע שנערכו
באוניברסיטת בן גוריון בשנים 2012 – 2013.
הרישום הוא של הסטודנטים בלבד, ללא המרצה והמתרגל.
רשומים
|
ללא תמונה
|
62
|
14
|
26
|
4
|
32
|
2
|
31
|
7
|
48
|
0
|
55
|
1
|
55
|
1
|
ב. הלשוניות
קבצים, ותמונות
לחיצה על הלשוניות קבצים, ותמונות מציגה
בהתאמה את כל הקבצים או כל התמונות שהועלו בסדר כרונולוגי יורד. איתור קובץ או
תמונה נוח בדרך זו ללא השוואה לחיפוש בדף.
אפשרות מעניינת לא מוכרת שקיימת בלשונית
קבצים היא יצירת מסמך לעריכה משותפת בדומה לגוגל דוקס – פשוט ללחוץ על צור
מסמך כמוצג בצילום המסך
יכולות העריכה מוגבלות אבל מאפשרות את המינימום ההכרחי
שם המסמך נכתב במשבצת למעלה מימין. לשמירה יש ללחוץ שוב על צור מסמך.
יכולות העריכה מוגבלות אבל מאפשרות את המינימום ההכרחי
שם המסמך נכתב במשבצת למעלה מימין. לשמירה יש ללחוץ שוב על צור מסמך.
ברוב המקרים מעלים קבצים בקיר (ציר הזמן)
של הקבוצה. קבצים אלו (בדרך כלל קבצי אופיס ו PDF) ניתנים לצפייה מקוונת ישירה מדף הפייסבוק
בלחיצה על "תצוגה מקדימה".
אפשר גם לצפות במצגות, אם כי באופן מיוחד:
אפשר גם לצפות במצגות, אם כי באופן מיוחד:
הערה: אפשרות אחרת להצגת קבצים היא הכנתם
בפלטפורמה אחרת כגון DropBox
או Google Drive ולתת קישור מתאים.
ללא קשר לצפייה ישירה יש אפשרות להוריד את
הקבצים למחשב האישי.
ג. הלשונית אירועים
מאפשרת קביעת אירועים (וירטואליים וממשיים כגון
מפגש חריג, תרגול נוסף וכו''.
ד. שימוש באופציה "שאל שאלה" – ביצוע סקר
ד. שימוש באופציה "שאל שאלה" – ביצוע סקר
אופציה זו מאפשרת הכנת
שאלון מובנה, כאשר אפשר להכין מראש תשובות לבחירה. השימוש בשאלון נוח גם
למרצה וגם לסטודנטים עצמם. בדוגמא להלן הסטודנטים ניסו לתאם מועד רצוי למבחן:
הנגשת קבצי הרצאות וקבצי עזר נוספים
ניתן להעלות את קבצי ההרצאה ישירות לאתר הפייסבוק. הנוחיות בשיטה זו היא נגישות ישרה של המשתמשים באתר לקבצים. החיסרון הוא שכל מה שנכתב בפייסבוק "יורד למטה" ויש צורך בחיפוש כדי לאתרו. כפי שנאמר לעיל אפשר להשתמש בלשונית "קבצים" כדי להציג רשימה של כל הקבצים שהועלו. העלאה ישירה של הקבצים לאתר הפייסבוק נוחה במקרים שהמרצה מעלה קובץ אחד להרצאה לכל היותר. כאשר יש קבצים רבים אפשר להיעזר באתר שיתוף קבצים. מבין האפשרויות הרבות של אתרים כאלו אזכיר שלושה: Dropbox, Google Drive, SugarSync. בשלושת המקרים מכינים מראש תיקייה לקורס ובה תת-תיקיות על פי ההרצאות. את הקישור לתיקייה כותבים בפייסבוק. מומלץ להכניס את הקישור ברובץ וורד אן PDF, כי במקרה כזה לא יהיו קבצים רבים באתר קבוצת הפייסבוק ולכן יהיה קל למצוא את הקובץ עם הקישור בלשונית קבצים, כפי שתואר קודם. בכל המקרים אין צורך להירשם לאתר, את התיקייה אותה רוצים לקשר מגדירים כתיקייה ציבורית. בקישור ל SugarSync לא ניתן לצפות בקבצים אלא להורידם בלבד - פחות נוח לסטודנטים (אבל יותר נוח למרצים).
1.
לא ניתן לפתוח קבוצה ריקה, דהיינו קבוצה שאין בה אפילו חבר נוסף אחד
!!. בדרך כלל הסטודנטים אינם חברי פייסבוק של המרצה. השלב הראשון הוא בחירת שם
הקבוצה (כמובן קשור לקורס). אחר כך חייבים להוסיף חבר אחד לפחות. בהנחה שהמתרגל
אינו חבר אישי בפייסבוק שלו, המרצה יכול להגדיר כל חבר פייסבוק קיים שלו כחבר
בקבוצה ולמחוק אותו מהקבוצה אחרי שסטודנט אחד לפחות הצטרף.
2.
אחרי שהקבוצה נפתחה אפשר להזמין סטודנטים
באמצעות הדואר האלקטרוני שלהם כפי שמסומן באיור לעיל. הערה: מאחר וזו קבוצה סודית,
מי שלא חבר בקבוצה לא יכול לפתוח את כתובת האינטרנט (URL) של הקבוצה ולכן הדרך היחידה לצירוף חברים
(שאינם חברי פייסבוק של המזמין) היא זימון בדוא"ל:
3.
המשבצת +הוסף אנשים לקבוצה מאפשרת רק הוספה
של חברי פייסבוק קיימים ולכן בדרך כלל אינה רלבנטית לקבוצה סודית של קורס
באוניברסיטה.
4.
אפשרות אחרת היא להתחיל עם קבוצה סגורה,
לתת לסטודנטים את כתובת האינטרנט שלה או את שם הקבוצה ושהם ימצאו אותה בחיפוש
בפייסבוק. לאחר תום הרישום - להפוך את הקבוצה
לקבוצה סודית בהתאם לצילומי המסך להלן.
לחיצה על הגדרות קבוצה מעלה מסך דומה למסך פתיחת קבוצה:
לחיצה על הגדרות קבוצה מעלה מסך דומה למסך פתיחת קבוצה:
הערה: רק מי שמוגדר מנהל יכול לשנות את
ההגדרות.
שימוש בקבוצות פייסבוק
לניהול התקשרות עם הסטודנטים בקורסי ניהול ידע באוניברסיטת בן גוריון
לפני זמן קצר גיליתי
במקרה מאמרים שנכתבו על ידי ד"ר חגית מישר טל, ד"ר גילה קורץ וד"ר
אפרת פיטרסה [7,6], המתייחסים לשימוש בקבוצת פייסבוק בהוראה, ליתר דיוק לשימוש
בקבוצת פייסבוק כ LMS Learning Management System ) ) - מערכת
ניהול למידה מקוונת. במאמר [6] מציגות המחברות שלוש מטרות למערכת LMS : 1. לספק
לסטודנטים חומר דיגיטלי רלבנטי כגון מאמרים, מצגות, סיכומים ולארגן אותם לפי מבנה
הקורס. 2. לאפשר פעולות למידה אקטיביות עם
הסטודנטים בפורומים, ויקי וכלים
שיתופיים אחרים. 3. לנהל את הקורס, ולמסור
את הציונים באופן מקוון. בתיאור ההתנסות באוניברסיטת בן גוריון נתייחס לעמידה/אי
עמידה במטרות מערכת הלמידה המקוונת. לנוחיות ההתייחסות אסמן את היעדים כ LMS-1, LMS-2, LMS-3.
התקשורת עם הסטודנטים
נוהלה בקבוצות פייסבוק בשבעה קורסי ניהול ידע שהתקיימו בשנים 2012 – 2013 באוניברסיטת
בן גוריון על ידי ד"ר גלעד רביד ועל ידי. להלן נבחן את היכולת של קבוצות
הפייסבוק שהשתמשנו בהן בפועל לעמוד ביעדים של מערכת ניהול למידה כפי שצוינו לעיל. השימושים
של קבוצות הפייסבוק היו בעיקר תקשורת ארגונית בין המרצה והמתרגל לבין סטודנטים
כגון הבהרות על מועד הגשת מטלות, פרסום רשימות ציונים, ועוד (LMS-3). בקורסי
ניהול ידע באוניברסיטת בן גוריון הסטודנטים מקבלים מטלות מקוונות: בלוגים אישיים
על נושא ההרצאות, תרגיל קבוצתי של סיכום מאמר בויקי ובקורסים של ד"ר גלעד
רביד גם הכנת סרטונים בנושא ניהול ידע. אחת הדרישות מהסטודנטים היה רישום קישורים
למטלות המקוונות שביצעו (LMS-2). הסטודנטים קיבלו איפוא גישה נוחה לראות עבודות אישיות או קבוצתיות
של סטודנטים אחרים. לקראת המבחנים פורסמו בקבוצת הפייסבוק שאלות לדוגמא. הסטודנטים
ניצלו את קבוצת הפייסבוק כבמה ציבורית לשאול את המרצה שאלות בקשר למבחן, כאשר
השאלות והתשובות היו זמינות לכל הסטודנטים ונקראו על ידם. בקורסים של ד"ר
גלעד רביד הועלו לאתר הפייסבוק קבצי ההרצאות ואפילו רשימת קישורים לסרטונים שהוצגו
בהרצאות. היתרון בהעלאת קבצי ההרצאות לקבוצת הפייסבוק היה שימוש בפלטפורמה יחידה. אם יודעים להציג את כל הקבצים על ידי שימוש
בלשונית "קבצים" אזי אין צורך לחפשם באתר הקבוצה אלא אפשר לראות אותם
ברשימה על פי סדר ההעלאה (מענה ל LMS-1, ארגון לפי מבנה הקורס – סדר ההעלאה תואם בדרך כלל את סדר
ההרצאות, אבל כל קובץ נוסף שמועלה "משתחל" באמצע). בקורסים שלי כאמור
לעיל, הקבצים הועמדו לרשות הסטודנטים באתר שיתוף SugarSync, כאשר
הם מאורגנים בתיקיות בהתאם להרצאה. היתרון של שיטה זו שהקבצים מאורגנים ומסודרים
בתת-תיקיות לכל הרצאה והרצאה. החסרון הוא צורך בפלטפורמה נוספת.
בקורסים שלי היתה לסטודנטים מטלת רשות – פרסום ידיעה עדכנית בנושא ניהול ידע שהופיעה בשבועיים שלפני הפרסום. לסטודנטים ניתן תמריץ להשתתף: כל סטודנט שפרסם ידיעה רלבנטית נרשם כמשתתף בהגרלת ספרים (אפשרי רישום אחד לסטודנט בכל שבוע). להלן דוגמא:
בקורסים שלי היתה לסטודנטים מטלת רשות – פרסום ידיעה עדכנית בנושא ניהול ידע שהופיעה בשבועיים שלפני הפרסום. לסטודנטים ניתן תמריץ להשתתף: כל סטודנט שפרסם ידיעה רלבנטית נרשם כמשתתף בהגרלת ספרים (אפשרי רישום אחד לסטודנט בכל שבוע). להלן דוגמא:
בדוגמא זו אפשר להבחין
במהירות התגובה של המרצה. נדגיש כאן שזמינות המרצה ומהירות תגובתו חשובים מאד היות
והם מייצרים אצל הסטודנטים אמון ששימוש בפלטפורמה של פייסבוק לתקשורת מאפשר קבלת תגובות
מהירות של המרצה או המתרגל, דהיינו הסטודנטים יכולים לסמוך על קבוצת הפייסבוק
למטרות תקשורת יעילה עם המרצה/המתרגל.
שימושים נוספים בפייסבוק באקדמיה
דוגמאות מפורטות נוספות לשימושים של פלטפורמת הפייסבוק ללמידה באקדמיה
ניתנות במאמר העומד להתפרסם בקרוב אשר כתבה ד"ר גילה קורץ [8]
מה חושבים הסטודנטים על השימוש בפייסבוק
כל הרעיון של כתיבת הפוסט הזה עלה זמן ניכר לאחר גמר הלימודים ולכן
כאשר שאלתי את הסטודנטים לחוות דעתם, קיבלתי רק מעט תשובות לשאלתי ואיני יכול
להציג סטטיסטיקה סבירה. בסך הכל, הרוב הגדול של התשובות היה חיובי, או אפילו חיובי
מאד, לדוגמה: "אני הרגשתי הרבה יותר
נוח בפייסבוק מאשר דרך היילרן ובכלל בלחיצת כפתור הכל מופיע וחשוף לכולם".
לעומת זאת הוצגה הבעיה שרוב הקורסים מתנהלים בהיילרן. הסטודנטים היו מעדיפים שכל
הקורסים יתנהלו באותה פלטפורמה, דהיינו בפייסבוק. כאן עולה שאלה שאין לי עדיין
תשובה עליה: בכמה קבוצות פייסבוק יהיה נוח לסטודנט לפעול בו-זמנית.
עם זאת, תוך כדי הקורס חלק מהסטודנטים ניצל את הפלטפורמה של הפייסבוק
לתקשורת בנושאים שאינם קשורים לנושאי הקורס. להלן דוגמא:
סימוכין:
1.
R. Ventura and M.J.
Quero, "Using Facebook in University Teaching: A Practical Case
Study", Procedia - Social and Behavioral Sciences, 83, 1032 – 1038, 2013.
2.
Ian Fordham and Ty Goddard,
"Facebook Guide for Educators", The Education Foundation, June
2013, http://bit.ly/12ITHmA (accessed 27-08-2013)
3.
Marc Prensky,
"Digital Natives, Digital Immigrants Part 1", On the Horizon, Vol. 9
Issue 5, pp.1 – 6, 2001.
4.
Marc Prensky "Listen to the
Natives" Education Leadership, Volume
63 Number 4, 2005. http://bit.ly/189tWwj
(accessed 07-08-2013).
5.
Q. Wang et al., " Using the Facebook
group as a learning management system: An exploratory study", British
Journal of Educational Technology, Vol. 43 No 3
428–438, 2012.
6.
H. Meishar-Tal,
G. Kurtz, E. Pitterse, "Facebook groups as LMS: A case study", The
International Review of Research in Open and Distance Learning (IRRODL), 13(4),
2012. http://bit.ly/15J0gsi
(accessed 07-08-2013).
7.
חגית מישר טל, גילה קורץ, אפרת
פיטרסה, "קבוצת לימוד בפייסבוק – האם יכולה לשמש כתחליף למערכת ניהול למידה?"
http://bit.ly/18aBIWQ
(אוחזר בתאריך 02-08-2013).
8. קורץ, ג' (בפרסום) שילוב פייסבוק בהוראה אקדמית, בתוך: נ'
נוצר (עורכת). "להצליח
בהוראה אקדמית", אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.
9. M. Krauze,
"Prevent Facebook Identity Theft: Hide Your Friends List!", 29-07-2013, http://bit.ly/14HI7vN
(accessed 07-08-2013).
תודות:
אני מודה
לד"ר גילה קורץ, ד"ר אמנון גלסנר וד"ר גלעד רביד על הערותיהם
הבונות.
- שמירה על הפרטיות: הגדרת אפשרות צפייה ברשימת החברים למניעת "ערבוב" חברים מרצה/סטודנטים וסטודנטים/סטודנטים
- הגדרת גלישה בטוחה (גלישה מוצפנת)
- אנטי וירוס ייעודי לפייסבוק - BitDefender SafeGo
- Social Fixer – מאפשר הגדרות נוספות בפייסבוק
- הנחיות לקבלת התראות אוטומטיות לאימייל
שמירה על
הפרטיות
ברירת המחדל של פייסבוק
היא "כל אחד יכול לראות את כל החברים שלי". כדי לשנות יש להיכנס לציר הזמן
האישי וללחוץ על הלשונית חברים. בדף שנפתח יש ללחוץ על עריכת פרטיות.
להלן מוצגת ההמלצה שלי להגבלת
הפרטיות. הגבלה זו מספיקה כדי שכל החברים בקבוצת הקורס הסודית, שאינם "חברי
פייסבוק" שלך לא יוכלו לראות את רשימת החברים שלך.
המחמירים יכולים להגדיר כך:
לסטודנטים שאמצעים אלו לא היו מספקים ניתנה אפשרות לפתוח חשבון פייסבוק אנונימי (קודם צריך לפתוח אימייל כלשהו בשם האנונימי). הדרישה היחידה – למסור את השם האנונימי למתרגל כדי שיוכל לבדוק את העבודות. היו מספר סטודנטים שאכן השתמשו בשם אנונימי.
לסטודנטים שאמצעים אלו לא היו מספקים ניתנה אפשרות לפתוח חשבון פייסבוק אנונימי (קודם צריך לפתוח אימייל כלשהו בשם האנונימי). הדרישה היחידה – למסור את השם האנונימי למתרגל כדי שיוכל לבדוק את העבודות. היו מספר סטודנטים שאכן השתמשו בשם אנונימי.
הערה: הגבלת פרטיות בפייסבוק מומלצת בדרך כלל מטעמי
אבטחת אינטרנט (מניעת גניבת זהות) ללא קשר לפרטיות בעבודה בקבוצה [9]
הגדרת גלישה בטוחה
שלב ראשון הגדרות כלליות – מתבצע בדף הבית
1.1. לוחצים על
גלגל השיניים.
1.2. לוחצים על
הגדרות חשבון.
ללחוץ על עריכה של גלישה בטוחה.
במסך שנפתח יש לסמן גלישה בפייסבוק בחיבור בטוח (אם לא מסומן) ואחר כך
ללחוץ על שמירת שינויים. אם כבר מסומן פשוט יוצאים
מהמסך.
להתקין !!
Social Fixer
Social Fixer הוא תוסף דפדפן
שהתקנתו מאפשרת הגדרות מתקדמות לפייסבוק שלא ניתן להגיע אליהן באופן אחר. אחת
ההגדרות הנוחות לשימוש היא אופן רישום תגובה. ברירת המחדל היא שלחיצה על enter מעלה את התגובה לדף הפייסבוק ולכן אי אפשר
לכתוב בתגובה פסקאות. ב Social Fixer מגדירים ש enter מתחיל פסקה חדשה. כדי להעלות את התגובה לדף
הפייסבוק לוחצים tab +
enter .
כדי להתקין את התוסף יש ללחוץ על סמל הדפדפן בו משתמשים.
קבלת התראות לאימייל
קבלת התראות לאימייל
המטרה היא שכל חבר יקבל התראה אוטומטית לאימייל שלו על כל פרסום
בקבוצה
שלב ראשון - הגדרות חשבון כלליות – מתבצע בדף הבית
1.1. לוחצים על
גלגל השיניים.
1.2. לוחצים על
הגדרות חשבון.
לוחצים על עריכה של דוא"ל.
4.
4.1. ממלאים את
כתובת הדואר האלקטרוני.
4.2. כותבים את
סיסמת הכניסה לפייסבוק במשבצת סיסמה.
4.3. לוחצים על
שמירת שינויים.
שלב שני – קבלת התראה מקבוצה – מתבצע בדף של הקבוצה
5.2. לוחצים על
"פרסומים של חברים" או "כל
הפרסומים". מאחר ובקבוצה זו רק חברים יכולים לפרסם אזי שתי ההגדרות נותנות
תוצאה זהה.
5.3. כאשר מספר
חברי הקבוצה עולה על 250 אזי ההגדרה "פרסומים של חברים" היא ברירת המחדל.