יום שני, 6 באוגוסט 2012


תג המחיר של שיחזור ידע אבוד או The cost of lost knowledge

בחודש יולי נסעתי לטיול בארכיפלג Svalbard – קבוצת איים בקו רוחב 76 – 81, הידועה גם בשם שפיצברגן. בנקודה הצפונית ביותר היינו במרחק של פחות מ 600 מייל מהקוטב הצפוני.  בתמונה הבאה אני עומד על קרחון מפורסם בשם ה 14 ביולי שנראה כמו נהר קרח הנשפך לים.
 



בתום הטיול סביב שפיצברגן נסענו לאוסלו ושם ביקרנו במוזיאון קון טיקי. הכרתי את הסיפור של קון טיקי עוד מגיל 13. מתנה מאד מקובלת לבר מצוה הייתה ספר, ואחד הספרים שקיבלתי היה "מסע קון טיקי" מאת תור הייארדל. הספר שיצא לאור בשנת תשי"ג (1952-3) ונמצא עדיין ברשותי, מתאר מסע הרפתקני באוקיאנוס על גבי רפסודה. זכרתי היטב את הסיפור מה שהוסיף לי נופך מיוחד לביקור במוזיאון.
הרקע למסע: תור הייארדל, חוקר נורבגי שמע מתושבי פולינזיה סיפורים על המנהיג הראשון שלהם בשם טיקי שהגיע מארץ גדולה מעבר לים. הייארדל העלה השערה שהארץ הגדולה מעבר לים היא פרו. ההנחה, שעל פניה נשמעה אבסורדית לחלוטין, הייתה שלפני 900 שנה הגיעו תושבים מפרו לאיי פולינזיה, מרחק של  כ 8,000 ק"מ, על גבי רפסודות עץ. כדי להוכיח את השערתו הוא החליט לנסות ולבצע מסע דומה בעצמו, דהיינו לחצות את האוקיאנוס על גבי רפסודה. הגישה העקרונית של תור היירדאל הייתה  שכדי להצליח עליו לבנות רפסודה זהה לרפסודות שהשתמשו בהן הפרואנים באותה תקופה, אבל הידע לבנית הרפסודה לכל פרטיה אינו קיים יותר וצריך לשחזר אותו כמעט מאפס. ובכן איך משחזרים את הידע ? קודם כל בודקים בספרות. ואכן נמצאו סקיצות ותיאורים של רפסודות שנכתבו על ידי ספרדים שהגיעו לפרו בתקופות שונות.  במאמר המכיל קטעים מההרצאות של תור היירדאל המתארים את ההכנות לבניית הרפסודה מצוטט דיווח של שני ספנים ספרדיים משנת 1748 המסביר את שיטות ההיגוי של הרפסודות. נמצאו גם סקיצות כגון זו משנת 1841:

הרפסודות היו בנויות מ 9 גזעים גדולים של עצי בלזה (עצים קלים במיוחד), קשורים זה לזה ומחוברים עם קורות רוחב. על המשטח הוצבו תורן עם מפרש רבוע גדול ותא במבוק. ההיגוי היה בעיקר עם מוט היגוי אחורי. הרעיון המרכזי ברפסודה הוא שהמים רק יוצאים דרך המירווחים בין הגזעים ולא עולים למשטח ולכן הרפסודה לא טובעת והיא בטוחה כל עוד היא לא מתפרקת. תור היירדאל בנה רפסודה קטנה וערך ניסויי השטה לפני שהחליט סופית על המבנה. שאלת מפתח היו החבלים. מומחי ספנות ניסו לשכנע שחבלים רגילים לא יחזיקו מעמד והמליצו על כבלי מתכת. תור הייארדל לא השתכנע והשתמש בחבלים שהוא וצוותו קלעו ביד. להלן ציטטה מהספר על תגובת אנשי הכפר בפולינזיה שהגיעו אליו עם הרפסודה: "כולם.. עקמו את אפיהם על החבלים. חבלים מעין אלו אינם מחזיקים מעמד זמן רב במי מלח ובשמש.  הם הראו לנו בגאווה את החבלים בסירותיהם. אלה קלועים היו מקנבוס ויכולים להחזיק מעמד בים במשך חמש שנים". לסיכום, הידע ששוחזר הספיק כדי לבצע את המסע האתגרי ולעבור אותו בשלום. 
זו תמונה של הרפסודה המקורית ממוזיאון קון טיקי באוסלו:


מבנה הרפסודה מתואר ביתר פירוט בסרטון הבא:


 איך מתקשר הסיפור לזה לתג המחיר של שחזור ידע אבוד:  אחד הנושאים המרכזיים בתחום ניהול הידע הוא המשכיות ידע (שימור ידע). במקרה של רפסודת קון טיקי שיחזור הידע שלא נשמר עלה בלא מעט מאמץ והצריך לקחת סיכונים גדולים - במקרה זה כל ששת המשתתפים סיכנו את חייהם בהימור שהידע שוחזר כהלכה. הצורך בשיחזור ידע קיים לא רק לגבי ידע בן 1,000 שנים אלא אף לגבי ידע "טרי" הרבה יותר. להלן מספר דוגמאות:
 # חברת Steinway  החליטה לשוב ולייצר פסנתר שייצורו הופסק שנים ספורות קודם וגילתה להפתעתה שהשרטוטים נעלמו.
 # כ 25 שנים לאחר הנחיתה על הירח חיפשו בנאסא את פרטי התכנון של רקטת הסאטורן. התברר שהשרטוטים אינם בנמצא, אינם ניתנים לשחזור וצריך לבצע את הפיתוח מחדש.  
 # בשנת 2009 פורסם מאמר בשםthe US forgot how to make Trident missiles"  How" המציג בעיות בחידוש ראש נפץ גרעיני של טיל טריידנט. מתברר שנשכחו פרטי הייצור של חומר קריטי בשם fogbankהמדענים שפיתחו את החומר פרשו, והידע שלהם "פרש" יחד אתם:
' But vital information on how Fogbank was actually made had somehow been mislaid. "NNSA had lost knowledge of how to manufacture the material because it had kept few records of the process when the material was made in the 1980s, and almost all staff with expertise on production had retired or left the agency," '
הדגשה לגבי האנגלית: המלה few (בניגוד ל- a few) היא בעלת מובן שלילי ופירושה בציטטה לעיל הוא שהיה מעט מדי תיעוד.
תג המחיר של הצורך בשחזור הידע במקרה הזה: הוצאה ישירה של 69 מיליון דולר ועיכוב של יותר משנה באספקה.
שלושת המקרים האלה מדגימים היטב עד כמה הטיפול בהמשכיות הידע הינו צורך חיוני לארגונים. מנהלים מפנימים בקלות יחסית את הנזקים של אי ניהול ידע. לכן, כאשר מנסים לשכנע את ההנהלה להתניע מיזם ניהול ידע בארגון כדאי להציג מקרים שקרו בארגון ואת הנזקים הישירים: כמה משאבים היה צריך להשקיע בשחזור, כמה זמן הפסידו, הנזק ליוקרה, הנזק לאמינות וכו'. 

15 תגובות:

  1. גם אני קיבלתי את הספר במתנה לבר המצווה...
    גם אני ביקרתי במוזיאון קון-טיקי באוסלו...
    גם אני מיישם מתודולוגיה שפיתחתי לטיפול בהמשכיות הידע ומניעת אובדן...
    וגם אני אהבתי את הפוסט...

    השבמחק
  2. דוגמה מצוינת, אטרקטיבית, מרתקת ומסקרנת. קלאסי להדגמת שימור ושיתוף ידע.
    אני מצפה לעוד כאלה...
    מירל.

    השבמחק
  3. אלי,
    אני אוהב את המקצוענות שלך שבאה לידי ביטוי גם כשאתה בחופשה.
    למען האמת בהכירי אותך אני ממש לא מופתע.
    תמשיך כך!!
    עקיבא

    השבמחק
  4. דוגמאות מצויינות ומושכות לב להצבעה על נחיצות שימור ידע.
    גם אני זוכר את הספר (שהצית את דמיוני) והמוזיאון.

    השבמחק
  5. כל הכבוד על ההקשרים שעשית עם הספר "מסע קון טיקי", עם מה שראית במוזיאון ועם החיבור למומחיות שלך.
    בלוג מעניין ונתן גם לי נקודה נוספת של ידע.

    מעתה, כשאצטרך לעבור את האוקיינוס אדע איך לעשות את זה :)

    עזרא

    השבמחק
  6. האכות על הבלוג.
    אני מקווה שמי שצריך יקרא ויפנים, אבל...

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  8. כתבת מקסים, נהנתי מאוד לקרוא!
    הסיפור האישי שלך בשילוב ההסתכלות המקצועית והכתיבה הנהדרת, יצרו ביחד קטע מרתק לקריאה. כל הכבוד!

    השבמחק
  9. אלי שלום
    קצת באיחור אבל מאוד נהניתי לקרוא את מה שכתבת. כמובן שזה עורר גם בי זכרונות מהספר שבטח קראתי 3 פעמים או יותר.
    הדוגמאות שהבאת רלוונטיות לכל מי שמתעסק בנושא. תודה. איציק אביגדור.

    השבמחק
  10. 22.8.12
    ניהול ושימור ידע
    בעקבות "ההגיגים" של אלי מירון

    החברות הדתיות החרדיות בכל הדתות אמונות של שימור וניהול ידע. מהות החיים שלהם הוא לימוד העבר והתקדמות איטית מאד בהווה, עקב בעקבות אגודל.
    התוצאה. חברות נחשלות, עניות שלא מסוגלות להתמודד במציאות הנוכחית, חיים בהסגר מרצון ופחד מתמיד מכיליון.
    כאשר חברת IBM פתחה את המחשבים האישיים פנו אליה שני "ליצנים" וביקשו להיות אחראים על מערכות ההפעלה במחשבים אלה.
    איש ניהול הידע של IBM הסתכל על הנתונים ואמר שמחשבים אישיים הם משחק לילדים וימכרו בעולם כמאה עד מאתיים אלף מכשירים בסך הכול.
    היום חברת IBM היא נוסטלגיה וחברת מיקרוסופט היא אחת החברות העשירות בעולם.
    כאשר אלברט (אנשטיין כמובן) אמר E=MC2 לא היו לפניו חוקרים שפרשו מהעבודה אחרי שאמרו E=MC0 E=MC1.
    האחים רייט בנו את המטוס שלהם תוך הסתכלות לשמיים ולא בנבירה עמוקה ב"אוצרות ידע עתיקים".
    המדע, הטכנולוגיה והתפתחות הכלכלית בעולם היא תוצאה של START UP בתחומים השונים הרבה יותר מהתפתחות מסודרת של העברת הידע מדור לדור.
    גם אני קראתי בנעורי את מסע קון טיקי. אבל הקריאה רק הגבירה אצלי את הרצון לטוס במטוסים מהירים, להפליג באוניות מהודרות ולא לחצות אוקיינוסים על רפסודת עצים.
    הישן כבודו במקומו אבל החדש מביא תיקווה ושגשוג.

    יורם שחר





    השבמחק
  11. יורם,
    הבאתי את הסיפור של שחזור ידע עתיק לצורך בנית רפסודת קון טיקי כמבוא לצורך בהמשכיות ידע (שימור ידע) בארגונים. הכותרת של הפוסט היא תג המחיר של שחזור ידע אבוד. הבאתי שלוש דוגמאות של מקרים שקרו במציאות ושבהם היה הכרח לשחזר ידע שהיה קיים באותו ארגון אך אבד. בדוגמה השלישית פירטתי גם את העלות הישירה לשחזור הידע. הדוגמאות הללו ממחישות את הצורך של ארגונים לדאוג שידע קיים יישאר בארגון באופן זמין למקרה הצורך. אין שום סתירה בין הצורך הארגוני לשימור הידע הקיים לבין פיתוח ידע חדש, נהפוך הוא - הידע החדש מתפתח בעקבות ידע ומידע קיימים. תחת תיבת החיפוש של Google Scholar כתובה ציטטה מפי איזק ניוטון "עימדו על כתפי נפילים" כאשר הכוונה שלו (במכתב ששלח לעמיתו Robert Hooke) שההמצאה שלו מתבססת על עבודות קודמות של דקרט ושל הוק.
    לגבי הדוגמאות שהבאת: כל החברות הדתיות מהתבססות על ידע שהועבר לבני תמותה על ידי ישות אלוהית ועל כן אין לשנותו. לכל היותר אפשר לתת לו פירושים. לגבי IBM: חברת IBM החליטה להתבסס בתוכנה על מיקור חוץ ופנתה למיקרוסופט. מיקרוסופט לא המציאה את PC-DOS אלא רכשה מערכת בשם QDOS בסכום של 80,000 דולר. ההערכה לגבי היקף המכירות הצפוי של מחשבים אישיים נעשתה על ידי מומחי השיווק של IBM ולא על ידי אנשי ניהול ידע. תקציר הסיפור של IBM והמחשב האישי נמצא בפרסומים רבים, כגון http://bit.ly/9uth4c. לגבי איינשטיין - בפיתוחים רבים של איינשטיין הוא השתמש בשיטות מתימטיות מתוחכמות שפותחו לפיו. האחים רייט השתמשו בידע קודם לבניית המנוע שלהם, הם לא המציאו אותו. לגבי העתיד - התרבות המדעית מתבססת על הודאה באי ידיעה. מתגלות תופעות שהידע הקיים אינו מסוגל להסבירן ולכן יש צורך בתיאוריה או תובנה חדשה. זה אינו אומר שהידע הקיים אינו דרוש יותר - נהפוך הוא.

    השבמחק
    תשובות
    1. קבלתי,

      אין ספק שהשילוב המנצח היא שימור הידע הקיים יחד עם חדשנות והתקדמות.

      מחק
  12. אהבתי את ההקשר שעשית בין הביקור במוזאון לתחום המומחיות שלך.
    אין צורך להפליג עד איי פולינזיה כדי להבין ששימור ידע במאה ה-21 הוא דבר חיוני ובעל משמעות כלכלית בכל ארגון.
    פיתוח פתרונות חדשים תוך כדי "יציאה מהקופסה" אינו עומד בסתירה עם הכרת הפתרונות הקיימים.
    אך עוד לפני עסקינן בשימור ידע מה עם נגישות למידע?
    לצערי, עדיין יש ארגונים בארץ אשר עד לאחרונה, לא זו בלבד שלא השכילו להשקיע בשימר ידע אלא אף לא הכירו בחיוניות של הנגשת מידע טכני באמצעים מקוונים.

    השבמחק

KAHOOT כאמצעי להגדלת נוכחות סטודנטים, להגברת עניין ולשיפור קליטת החומר המועבר

אני מלמד ניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קורס אחד מיועד לתלמידי שנה ד' (עם אפשרות השתתפות של תלמידי ...